לפני מספר ימים ישבתי עם אדם יקר לי מאוד, ושאלתי אותו למה הוא לא מנסה להילחם על שלו?
הוא ענה לי בפשטות שהוא מפחד מכישלון.
בסוכות כולם נוהגים לחזק את דבריהם במשלים ולכן החלטתי שגם אני אשמר את המנהג, והעביר את המסר דרך מוסר הסכל.
להפוך מצוקות לאתגרים
כולנו עומדים בפני מכשולים בחיי היום יום שלנו. חיים ללא מכשולים אין בהם שום דבר מפתח.
טיפול בבעיות ובמשברים שלנו בדרכנו להתפתח ולגדול, הם אלו שמפתחים אותנו. מה שאנו כבר יודעים ואיננו קשה עבורינו לא מפתח אותו, אלא משאיר אותנו במקום.
המפוחדים שבנינו נישברים אל מול אתגרים, ומוצאים עצמם יושבים לבסוף בשוליים ומביטים לעולם שנע מולם בתיסכול. רובינו יכולים, ולא אי היכולת עוצרת בנו אלא הפחד מכישלון.
וינסטון צ’רצ’יל אמר: “הצלחה הולכת מכישלון לכישלון מבלי לאבד את ההתלהבות שלך.”
להפוך אתגרים להזדמנויות
הסיפור של מייקל ג’ורדון
מצליחנים הם לא אנשים שלא עמדו בפני מכשולים, אלו אנשים שנילחמו על שלהם גם כשאנשים אמרו להם שאין סיכוי.
בגיל 16 מייקל ג’ורדון נופה מקבוצת הכדורסל של התיכון שלו – המאמן שלו אמר לו שכדורסל זה לא בשבילו.
ג’ורדון אמר שהכי כיף זה לעשות משהו שכולם אמרו לכם שאתם לא מסוגלים.
מצליחנים נלחמים על שלהם שוב ושוב, עוברים מכישלון לכישלון, עד שהם מצליחים.
תיזכרו שמה שקובע בסוף זה לא מספר הכישלונות בדרך, אלא השורה התחתונה – סיום התהליך. כל עוד לא הפסקתם לנסות לא ניכשלתם.
חפשו כל הזמן הזדמנויות חדשות, להתגבר על מכשולים ולהצליח בגדול, לעלות על דרך המלך.
כמו במשל על הבור והסוס, ברגע שנפסיק לפחד ונסתכל סביבינו, נוכל להוריד את המכשולים מהגב שלנו ולדהור להצלחה.
הסוס והבור
לאיש אחד היה סוס. האיש האהב מאוד את סוסו, והיה הולך עימו לכל מקום.
יום אחד נפל הסוס לבור עמוק באמצעו של שדה פתוח.
לאחר שהעריך את המצב הבין האיש כי לא יוכל להציל את סוסו האהוב, ומתוך חמלה לחיה היקרה החליט לקבור אותו שם ולחסוך מסוסו סבל מתמשך.
הוא קרא לתושבי הסביבה וביקש מהם לעזור לו לקבור את הסוס ולסיים את ייסוריו.
כאשר החלו האנשים לזרוק אדמה לתוך הבור החל הסוס להשתולל מתוך הבנה שחייו עומדים לבוא לסופם המר.
כאשר הפסיק הסוס בקריאותיו הציץ האיש בבור מתוך ציפייה לראותו קבור, אך להפתעתו ראה האיש שמלבד לכלוך הסוס אינו קבור כלל.
כשבפסיק הסוס לבכות את מר גורלו והבין שהוא חייב לדאוג לעצמו הוא הסיק שאם ינער כל פעם את האדמה שניזרקת עליו ויעמוד מעליה יוכל להגביע את עצמו על ידי טיפוס על האדמה החדשה.
כף אחר כף, המשיך הסוס ללא לאות לנער את האדמה מגבו.
הסוס נלחם בתחושת הפאניקה שאיימה לקבור אותו – והתרכז במשימה העומדת לפניו.
כל כף אדמה שניזרקה על גבו, למרות שאיימה לסיים את חייו, היוותה לסוס הזדמנות לטפס גבוה יותר.
עם נחישות והתמדה, יצא הסוס בסוף שידו (או רגלו?) על העליונה.
מותש ועייף, אך מנצח, שרד הסוס את החוויה הקשה, אבל יצא מנצח לבסוף, כאשר הציל את עורו שלו.
מוסר השכל
הבור של הסוס איננו הצרה, כי אם ההתחלה של כולנו. אנחנו נולדים ללא ניסיון וידע – דף חלק.
המצוקות והאתגרים שלנו משולים לערמות האדמה שניזרקו על הסוס.
כל פעם שהוא הצליח להיפטר מצרה או מצוקה אחת ולהופכה להזדמנות כדי לטפס למעלה, הופיעה לפניו עוד מצוקה, עוד בעיה לפתור. (הליכה, קריאה, מבחנים, קריירה).
חלקינו מקבלים “ערימות אדמה” גדולות יותר מאחרים, לעיתים אף בתחילת חיינו, אך זיכרו שדווקא לאנשים אלו יש הזדמנויות יותר טובות לגדול ולהתפתח, כי ככול שהבעיה גדולה יותר, כך גם ההזדמנות. ואם הצלחנו לעבור את המהמורה הבאה – כך אנו מתחשלים בהתאם לגודלה.
ככל שננסה להתמודד עם הבעיות והמצוקות בחיינו ונהפוך אותן להזדמנויות, כך נוכל לטפס גבוה יותר.
זיכרו את וינסטון צ’רצ’יל: “הצלחה הולכת מכישלון לכישלון מבלי לאבד את ההתלהבות שלך.”
זיכרו את מייקל ג’ורדון, יש עוד רבים כמוהו.
הצלחה היא לא מזל.
הצלחה היא כאשר הזדמנות ומזל נפגשים ביחד.
אך כדי שיפגשו, צריך לעמול כדי להיות מוכנים לפגישה המיוחלת הזו.
שיהיה לכם חג שמח ושנה טובה.
שלכם,
שביט נחמן
נ.ב. אל תשכחו לסמן LIKE, +1, ולהמליץ על הבלוג לחבריכם ברשת החברתית המועדפת עליכם
כדי שגם הם יוכלו להפיק מהמידע החינמי המופיע בבלוג.